דבר ראש האולפנא

בס"ד

בנות חביבות והורים יקרים,

אחד היסודות הגדולים והחשובים בעבודת ה' נאמר על ידי שלמה המלך בספר משלי (ג' ו') "בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך" אפשר להבין את כוונת הפסוק, שבכל מקום ובכל מצב שבו נמצא האדם, למרות שאיננו עוסק כרגע בתורה ובמצוות אלא מצוי בעולם המעשה, עליו לדעת את ה' ולהשתדל להיות דבק בו. לפי הבנה זאת, המקום הראוי לקרבת אלוקים הוא אך ורק בבית המדרש ובקיום מצוות, וכל תחומי החיים שאדם מצוי בהם מחוץ לכותלי בית המדרש, אינם עבודת ה' אלא הכרח קיומי לאדם. וכוונת הפסוק לעורר גם את מי שלא זכה ואינו מצוי באותה השעה בקיום מצוות, להשתדל בכל אופן להיות דבק בקב"ה.

אולם הרב קוק בספרו מוסר אביך (ב' ב') כותב, "בכל דרכיך דעהו, צריך לבקש את הקב"ה בתוך הדרכים שהוא מתנהג בהם. כשהוא עוסק בתפלה אז יבקש את הקב"ה בהבנת עניני תפלתו וכונה רצויה באמונת הלב באותם העניינים של תפלתו. ולא יבקש את הידיעה בשעה ההיא בעניינים אחרים, כי כיון שהוא עוסק בעבודה זו הקב"ה כביכול שורה מצדו בזו העבודה דוקא ובה ימצאנה ולא במקום אחר. וכשהוא עוסק בתורה ידע שימצא את הקב"ה בהיותו מעמיק ומעיין להבין דבר על בוריו ולזכור ולשנן היטיב, ובה הוא יודע אותו יתברך בתורתו ולא באופן אחר, כי בשעה זו הוא מתגלה בעבודה זו. וכן בהיותו עסוק בגמילות חסדים להיטיב לחברו, אז יבקש את הקב"ה רק בהעמקת עצה איך להיטיב לו טובה גדולה הגונה וקימת. וכן בכל הדברים שעושה הרי באמת אין דבר בעולם שאינו לכבודו יתברך, ע"כ כל מה שעושה יהיה הכל דברי מצוותו ורצונו, ויבקש בהם את שמו יתברך, כשישתדל בכל שכלו וכוחותיו לעשות את מה שהוא עושה בתכלית השלמות בכל צדדי השלמות, ונמצא שהוא יודע את השי"ת בכל הדרכים"

החידוש בדברי הרב קוק, בהבנת הפסוק, על פי דרכה של החסידות הוא, כי דבקות בקב"ה וקרבת אלוקים, איננה רק בזמן תפילה לימוד תורה או קיום מצוות אלא בכל דבר שאדם בוחר לעשות בחייו, הקדושה נמצאת בכל מקום ובעצם העיסוק בחיים מתוך יראת שמים ודבקות אלוקית יש קדושה. אפשר לחשוב בטעות שזוהי תפיסה שמגמדת את עניין עבודת ה' כעין פשרה למי שאיננו מסוגל להיות עסוק רק בדברים שבקדושה. אבל האמת היא הפוכה, הפסוק מלמד אותנו, כי "בכל דרכיך דעהו", דהיינו בכל הדרכים שיש, צריכים לדעת את ה'. עבודת ה' איננה מצטמצמת לתחומי לימוד תורה וקיום מצוות, אנו מאמינים כי אפשר לפגוש את הקב"ה בכל מקום בו נמצאים, בעולם המסחר, הרפואה, הכלכלה, החקלאות או המשפט ובכל שטחי החיים. דווקא תפיסה זאת, שלא מנתקת את עולם המעשה מעולם התורה והמצוות, מאתגרת הרבה יותר, מרוממת הרבה יותר ומחייבת הרבה יותר.

תפיסה זו מנחה אותנו בדרכינו החינוכית באולפנא, ובכלל זה, אנו מאמינים בכוחם של נשים להיות שותפות משמעותיות בגילוי מלכות ה' בעולם בכל התחומים ולהשפיע מיכולותיהן ומכישוריהן בכל שטחי החיים, בצד היותן בעלות משפחה ואימהות. מתוך כך, אנו מחנכים את תלמידות האולפנא לאחריות לאומית ולקיחת חלק בעיצוב דמותה של מדינת ישראל. מתוך מחויבות לערכים של ערבות הדדית, רגישות חברתית, מעורבות, עשייה והתנדבות. האולפנא מאמינה ומחנכת לפי דרכו של הרב שמשון רפאל הירש (פירושו לתורה בראשית ט' כ"ז) כי "שליחות ישראל ומטרת תורתו היא לתקן עולם במלכות ה', לא רק בשמיים ממעל אלא גם בארץ מתחת. כל מקום שאדם מקדש את ביתו, והיה מחנהו קדוש, שם ה' מתהלך בקרב מחנהו, משביעו שובע שמחות עלי אדמות ומשביעו בעולם הזה מעין עולם הבא"

כחלק מתפיסת תורה עם דרך ארץ המלווה את מוסדות "חורב", אנו רואים במצוות תלמוד תורה ובלימוד התורה חלק מרכזי בעבודת ה' גם בעולמן של הנשים. נאמנים עלינו דבריו של הרב שמשון רפאל הירש, (בספרו "חורב") כי "גם בנות ישראל חייבות לא פחות בלימוד תורה שבכתב ובלימוד הדינים שעליהן לקיים בחייהן כבת, נערה, אם ועקרת בית. פעמים רבות בדברי ימי עמנו הצילו בנות ישראל את הרוח וחיי טהרה בישראל עד כדי כך, שאפילו גאולת ישראל ממצרים בזכות נשים צדקניות הייתה. תופעה כזאת יכולה לחזור ואמנם שוב תשוב, ורוח ישראל סבא תקום לתחיה מתוך ליבן של בנות ישראל כשרות"

אנו מקווים מייחלים כי בכל מקום אליו נגיע ובו נהיה, נדע למלא את השליחות הגדולה הזו, כל אחד ואחת מאתנו, לפי אורו המיוחד, לפי נשמתו המיוחדת ולפי שליחותו המיוחדת . ויקוימו בנו דברי חז"ל במסכת יומא על הפסוק "ואהבת את ה' אלקיך", "שיהא שם שמים מתאהב על ידך, שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו? אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה, פלוני שלמד תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו, עליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר"

 

בברכה נאמנה

הרב עודד מייזליש

ראש האולפנא